תקליט ששינה את העולם - ג'ימי הנדריקס
התקליט הראשון של ג’ימי הנדריקס הציג לעולם פצצת רוק פסיכדלית, עתידנית ועתירת דמיון שטרם נראתה כמותה עד אז. כיום נחשב התקליט לאחד החשובים ברוק אי־פעם
התקליט הראשון של ג'ימי הנדריקס - ?Are You Experienced
כשהתקליט יצא בארה”ב באוגוסט 1967, ג’ון לנדאו, כתב עיתון המוזיקה הנחשב “הרולינג סטון”, בחר לכתוב את הביקורת הבאה: “האיכות הירודה של השירים וריקנות המילים מפריעות לעתים קרובות מדי.” מעניין כמה פעמים מאז הוא תפס את הראש ולא האמין שזה מה שאמר…חברו לעיתון, רוברט כריסטגאו, חשב מעט אחרת:
התקליט הראשון של ג'ימי הנדריקס הוא אחד התקליטים המרתקים והחשובים ביותר שנוצרו אי פעם, תפישה חדשנית של הגיטרה החשמלית ככלי סימפוני שעדיין נשמע רענן וחסר תקדים.
הנדריקס, ביחד עם אחת מחטיבות הקצב הטובות, המדויקות והמרתקות שנוצרו – מיטש מיטשל על התופים ונוֹאֵל רֵדינג על הבס – יצרו תקליט שהוא שילוב פראי של בלוז, אר&בי, פסיכדליה, פופ, רוק כבד ואפילו ג’אז. ולחשוב שכהרכב הם הכירו זה את זה חודש בסה”כ, לפני שנכנסו לאולפן כדי להקליט את הקאבר ל”היי ג’ו”, השיר הראשון שהקליטה השלישייה הזאת. השיר נכתב במקור ע”י מוזיקאי הפולק האמריקאי, בילי רוברטס.
הקלטות התקליט ארכו אמנם חמישה חודשים – 16 סשנים בין אוקטובר 66 לאפריל 67, אבל מיטשל אמר פעם באחד הראיונות, שרוב העיבודים נוצרו באולפן, הרבה מהשירים נכתבו באולפן, נוגנו פעם אחת כמעט ללא חזרות ולא נוגנו שוב לעולם – לא על במה ולא בשום מקום אחר.
אין ספק ששירי התקליט הקנו להנדריקס מקום של כבוד ככותב שירים בעל חזון לירי, קצבי ועתיר דמיון, שמסוגל לעבור בין עולם המציאות לפנטזיה ובחזרה, בעזרת שפה פשוטה. אך כל זה לא היה מתאפשר בלי היכולת האדירה של מיטשל ורדינג להוות דופק ריתמי שמשלב רוק בועט לצד אלתורי ג’אז.
Jimi Hendrix – The Wind Cries Mary -live in Stockholm 1967
הנה דוגמה לכימיה הבלתי נתפשת שהייתה בין שלושת המוזיקאים האלה:
The Wind Cries Mary הוקלט בעשרים דקות, בלי חזרה בכלל! מה??? בסוף אחד הסשנים באולפן, מיד אחרי שסיימו להקליט את Fire, הם פשוט הקליטו אותו. הנדריקס הוסיף על זה אח”כ עוד כמה ערוצי גיטרה והשיר הפך להיות הסינגל השלישי של הלהקה.
אגב, את Purple Haze כתב הנדריקס ברבע שעה בעודו ממתין מאחורי הקלעים לפני הופעה בלונדון. זהו השיר הראשון בעולם שנעשה בו שימוש באפקט הגיטרה “אוקטאביה”. בזכות השיר הפך הפדל־אפקט הזה, שהומצא ע”י רוג’ר מאייר הבריטי, ללהיט עולמי. בניגוד למה שכולם חושבים השיר לא מדבר על טריפ מסמים. הנדריקס כתב אותו על חלום שבו הוא הולך על קרקעית הים. מילות השיר מושפעות מספר המד”ב Night of Light, מאת פיליפ חוזה פארמֵר.
אז מה יש לנו בתקליט?
אם אתם בעניין של פידבק, דיסטורשן ועצמת נגינה אדירה, תציקו לשכנים עם Purple Haze, Foxy Lady
אם אתם בעניין של הזיות והשפעה של המזרח הרחוק, עופו לכם עם May This Be Love
אם אתם בעניין של בלוז, תבכו קצת עם Hey Joe
אם אתם בעניין של רוק כבד, כנסו בקיר עם I Don’t Leave Today
אם אתם בעניין של ג’אז פסיכי וחולמני, דמיינו לעצמכם עם Third Stone From The Sun
אם אתם בעניין של ליריות ולחנים עדינים, תתרגשו מ The Wind Cries Mary
אם אתם בעניין של אר&בי, אתם חייבים לרקוד את Fire
אם אתם בעניין של טירוף פסיכדלי באשר הוא, רוצו סביב הבניין שלכם עם I Don’t Leave Today
עכשיו אתם מבינים למה האלבום הזה זכה לנצחיות בעולם המוזיקה?!
*הכתבה מתייחסת לתקליט בגרסה האמריקאית של האלבום שיצאה באוגוסט 1967. התקליט בגרסה הבריטית, שיצא במאי 67, שונה בשלושה שירים. במקום Purple Haze, Hey Joe & The Wind Cries Mary, היו בגרסה הבריטית השירים Red House, Can You See Me & Remember.
