תגיד, מה זה העיגול פלסטיק השחור הזה?

נכון למחצית הראשונה של 2020 נמכרו בארה”ב תקליטים בשווי 232 מיליון דולר, לעומת מכירות דיסקים שנאמדו בכ־130 מיליון דולר, כך לפי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי. אתם קולטים? הרבה יותר תקליטים מדיסקים! תכף מרטי מקפליי יצא מהשיחים ונגלה שחזרנו לשנת 1962

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on telegram
Share on email
Share on twitter
נעה א.ג גיורא חנות תקליטים

חשבתי שהמטרה הייתה לדחוס כמה שיותר מוזיקה במכשירים כמה שיותר קטנים או על ענני זיכרון וירטואליים הקבורים באדמה אי שם בעמק הסיליקון. (אהלן ספוטיפי) אבל רגע אחד, איך כל זה קרה?

ובכן, התקליט הוא מדיית תיעוד וותיקה, עוד מסוף המאה ה 19. אמנם רדיו והופעות תמיד היו שם, אבל אם רצית להקשיב ללהקה שאתה אוהב, בחדר שלך, תקליטים הייתה הדרך היחידה. אי שם במנהרת הזמן, עם המצאת הדיסק, קבצי ה- mp3 וסטיב ג’ובס, נדחקו התקליטים הצידה ונשארו תחביב של אספנים ואודיופילים. בעשור האחרון יש התעוררות משוגעת של עולם התקליטים. אלבומים ישנים וחדשים מודפסים ללא הרף, עד כדי כך שהמפעלים בעולם לא עומדים בעומס. מי היה מאמין?

ההסבר לתופעה פשוט: הכל עניין של רגש.

האדם מטבעו יצור שצריך מגע, קשרים חברתיים, שיבדרו אותו… טיפוס מורכב. תקליטים במובן זה, הם כאלה: זו גם מדיה אינטימית אבל גם חברתית; אפשר לגעת ב”גרוב” של כל שיר עם האצבע; כיף ללמוד מעיון מעמיק בפרטי העטיפה ודף ההערות (ליינר נוטס). כל אלה יוצרים טקס רומנטי, ממש מערכת יחסים, שאין עם שום פורמט אחר, כך שלהסתובב עם תקליט ביד, מתגמל הרבה יותר מלסחוב מכשיר עם קבצים. בנוסף, תקליטים הם עדויות היסטוריות. דמיינו כמות מוגבלת מאלבום שיוצר בשנות ה־50 שכיום נותרו ממנו עותקים בודדים – מי שאוגר עותק באוסף שלו ממשיך למעשה להעניק חיים ליוצריו, והתקליט משמש מעין חלון למציאות של פעם. מעבר לכך, להקשיב לצד שלם או לכל האלבום, לפי סדר השירים המקורי שהיוצר תכנן, לבד או עם חברים, זו חוויה אבסורדית במונחים של ימינו.

אז נכון, את תופעת התקליטים כינו כבר בכל שם אפשרי: טרנד חולף, התלהבות של היפים, מדיה מתנשאת... אז כינו. בסופו של יום מי שאוהב תקליטים, לא מסוגל לעזוב אותם. עובדה שהאומנים הגדולים בעולם מתעקשים להוציא את אלבומיהם על גבי תקליטים כסמל לנצחיות הפורמט. 

בישראל יש כיום כמה חנויות תקליטים שרובן מרוכזות בבירת התרבות העברית ת”א, לצד חנויות בודדות בערים הגדולות, חיפה, ירושלים ובאר־שבע. כמו כן קיימים כמה לייבלים עצמאיים העוסקים בהדפסות מחודשות של חומרים מהעבר, לצד אמנים חדשים: Todres Records, Delights, Fortuna Records, Batov Records, Black Gold, ועוד. 

הוראות שימוש בתקליט -התגלה בתוך אחד התקליטים הישנים

הנה כמה דברים שכדאי שתדעו אם חשבתם להתחיל אוסף תקליטים:

  • תצטרכו להתרגל לקום ולהפוך צד בתקליט. מוזר בהתחלה, מוזר גם אח”כ.
  • אנשים יגידו לכם: “אין את זה בתקליט”, וגם: “יש רק מקורי והוא עולה הון.”
  • פתאום תרצו לקנות את כל הדיסקוגרפיה של הביטלס ולד זפלין, כולל בוטלגים.
  • הרובוטים של איביי יגרמו לכם להפסיד מכירות פומביות של כל מה שרציתם לקנות.
  • המערכת בבית תישמע לכם לא מספיק טוב ותרצו להשקיע את כל החסכונות בזה.
  • בסוף היום אף אחד לא יתלהב מהאוסף שלכם חוץ מכם.

זכרו את מילותיו של ד"ר סוס: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!" אז תנו קפיצה לחנות התקליטים הקרובה אליכם ותתחילו לחפור*לכו תדעו לאן תגיעו... רק אל תשכחו לקנות פטיפון או להוציא את הדגם הישן של סבתא מהבויידם.

(*בעת כתיבת המאמר נגיף הקורונה טרח להשבית כל שמחת חיים ולא אפשר לצאת לחנויות. בינתיים תוכלו לרכוש תקליטים רבים כאן, באתר של גיורא)   

 

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on telegram
Share on email
Share on twitter

השארת תגובה