"להביט במשהו ויזואלי ולהרגיש את הקסם הזה"

דורון טלמון ומתי גלעד, חברי ההרכב המצליח “ג’יין בורדו” בשיחה על תקליטים, השפעות, קורונה ורומנטיקה

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on telegram
Share on email
Share on twitter
ג'יין בורדו קרדיט צילום: חן תמרי, יח"צ (כולל תמונה ראשית)

"בזכות דורון נכנסתי יותר לעומק לעולם של התקליטים והתאהבתי בסאונד ובארט ולכן היה ברור שנרצה להוציא את האלבומים גם על גבי תקליט"

מאז שקם לפני כ-8 שנים, הפך “ג’יין בורדו” לאחד ההרכבים הכי מגניבים בסביבה. אולי אלו ההרמוניות הקוליות המיוחדות, ההשפעות הרבגוניות של קאנטרי, פולק, פופ, רוק וחיות אחרות ואולי זו הכריזמה הבימתית של חברי ההרכב שיוצרים, מלבד מוזיקה מלודית ונעימה לאוזן, גם חשמל בימתי עם הישמע האקורד הראשון.

“איך אפשר שלא”, “עינב”, “מה שחשוב”, “אוקיינוסים” ו”תנו לנמנם” הם רק חלק מלהיטי ההרכב שחרכו את הפלייליסט וביססו מעמדו כאחד מהרכבי האינדי האהובים ביותר על המיינסטרים הישראלי.

השיחה שלי עם חברי ההרכב ומי שחתומים על שירי הלהקה, הסולנית דורון טלמון והבסיסט מתי גלעד (זוג בחיים ולא רק על הבמה), תפסה אותם בדיוק בחזרה מאולפן ההקלטות ועבודה על שירים חדשים, מצרך די חשוב בתקופת קורונה.

“חזרנו מסשן בסטודיו בדיוק”, מספרת טלמון. “בתקופה הזו אנחנו עמוק בעשייה וביצירה ולקחנו את היצירות החדשות כצד נוסף לצד שנחשף באלבומים הקודמים, רק עם הרבה יותר אווירה ומגוון רחב של השפעות וסגנונות”.

“אני חושב שהחומרים של האלבום החדש יותר מגוונים וצבעוניים”, מוסיף גלעד. “אנחנו הולכים לכל הקצוות”.

אז ניצלתם את הקורונה לצורך הקלטת תקליט חדש.

גלעד: “חד משמעית”.

טלמון: “זה אפילו לא ‘ניצול של זמן’. עצם הרווח הזה שנפתח העצים את היצירה מבחינת הביטוי שלה וההנאה ממנה. זה לא נוצר מכורח המצב אלא פשוט יש שצף יותר גבוה של יצירה”.

ג'יין בורדו בהופעה לפני הקורונה קרדיט צילום: משה צ'יטיאת

היו לכם הופעות בחו”ל שבוטלו בגלל הקורונה?

טלמון: “סיבוב הופעות שלם”.

גלעד: “אני חזרתי בחודש מרץ באמצע ‘טור’ של ‘לולה מארש’ וכל ההופעות התבטלו, כולל ההופעות בקיץ”.

עבורנו, צרכני ואספני התקליטים, “ג’יין בורדו” זוכה לבונוס מיוחד, הרבה הודות לעובדה ששלושת אלבומיו של ההרכב – “ג’יין בורדו” (2014), “מה שחשוב” (2017) ו”אוקיינוסים” (2019) יצאו גם בפורמט של ויניל וזכו להצלחה רבה כל כך עד כי הביקוש הוליד מהדורה נוספת לאלבומים.

“גדלתי בבית בו היה פטיפון ותקליטים של כל שנות ה-50 וה-60 מכל הסגנונות שההורים שלי היו שומעים”, מספרת טלמון. “יש בתקליטים ובנוסטלגיה הזו משהו מאד רומנטי ולכן החלטנו שאנחנו רוצים להוציא את האלבומים גם בויניל בגלל אותה תחושה רומנטית ולא ממקום פרקטי כי להוציא אלבום בפורמט תקליט בארץ זה לא קל”.

“בזכות דורון נכנסתי יותר לעומק לעולם של התקליטים והתאהבתי בסאונד ובארט ולכן היה ברור שנרצה להוציא את האלבומים גם על גבי תקליט”, מסביר גלעד. “גדלתי אמנם על דיסקים אבל ברגע שהתחלתי לאסוף ולשמוע תקליטים זה משך אותי”.

יש ביקוש לתקליטים שלכם?

טלמון: “אנחנו רואים שיותר ויותר אנשים רוצים לצרוך את המוזיקה שלנו בויניל עד כי כבר הוצאנו 2 מהדורות לאלבום הראשון ואנחנו מקבלים עוד ועוד הודעות מאנשים שהם לא מצליחים להשיג את האלבום השני שלנו בפורמט הזה”.

איך את מסבירה את זה?

“אני חושבת שאנשים גם רומנטיים והם רוצים להחזיק בעותק הפיזי של המוזיקה שהם שומעים מלבד הקטע של לשמוע אותה בספוטיפיי שזה ברור. אנשים אוהבים לקרוא את מה שכתוב על העטיפה, להביט במשהו ויזואלי ולהרגיש את הקסם הזה”.

מאיזו מוזיקה אתם מושפעים?

טלמון: “גדלתי על אולדיז אמריקנה של הסיקסטיז והפיפטיז ואפילו על טוונטיז, אבל אני מושפעת בכללי מהמון סגנונות

גלעד: “אני יותר הושפעתי מהפופ והרוק הבריטי של ‘הביטלס’ ו’פינק פלויד’ ודרך דורון הכרתי קאנטרי ובאמת באלבום הראשון זה בולט. באלבומים הבאים הכנסנו עוד השפעות נוספות וזה כל הכיף שאנחנו יכולים לשלב את כל מה שאנחנו שומעים באותה תקופה לתוך האלבומים ולא מוגבלים לכלום”.

טלמון: “גם אני מגלה הרבה אמנים חדשים היום שאני אוהבת שמשפיעים עליי וגם אמנים ישנים שלא הכרתי ומשפיעים עליי”.

לסיום, אתם אופטימיים לגבי העתיד הקרוב?

טלמון: “אנחנו אופטימיים לגבי העתיד אבל אנחנו לא אופטימיים לגבי ההופעות. אנחנו אופטימיים כי אין ברירה וגם אם נצטרך להסתגר עוד ועוד זמן אז נעשה את זה בצורה הכי יצירתית ומקורית שיש”.

גלעד: “מוזיקה זה מצרך בסיסי שבטי מימי האדם הקדמון וזה משהו שתמיד יהיה ואת זה אי אפשר לקחת”.

טלמון: “נכון, אז לא הייתי רוצה לומר ‘אופטימיים’ אלא יותר ‘מקווים'”.

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on telegram
Share on email
Share on twitter

השארת תגובה