התקליט של טיילר – Call Me If You Get Lost
בניגוד להייפ המטורף מסביב לפרויקטים של קנייה ווסט ודרייק, בלי יותר מדי רעש, בלי יותר מדי באלגן, טיילר, דה קריאיטור הפיל אלבום השנה. ולא מעט מאזינים, כולל טקס פרסי BET, קוראים לו “אלבום השנה”
התקליט של טיילר – Call Me If You Get Lost
טיילר הוא כבר מזמן מגה סטאר שיושב חזק על דמות “ליצן החצר” של ההיפ הופ, כמו אמינם הישן, רק על סטרואידים, והגיבורים שעליו הוא התחנך וגדל – ובראשם פארל וליל וויין – כבר נמצאים במרחק של שיחת טלפון.
אי לכך ובהתאם לזאת, הוא כבר נהיה ראפר הרבה יותר מלודי (לא זמר-זמר, אבל בהחלט אחד שיודע איך להרביץ פזמון קליט ומרגש, בעיקר בזכות המנטורינג של פארל) ו”מוזיקלי”. וזה קצת הרגיש כאילו בשנים האחרונות הוא מתרחק קצת מהראפ בגישת ההארדקור של המילה.
אז מה עשה טיילר? קודם כל, הוא האזין המון לראפר Westside Gunn (הוא אפילו ציין שהאיש גרם לו לרצות לעשות ראפ שוב) ואז הוא הרים טלפון לדי ג’יי דרמה.
בשנות הילדות של טיילר, עולם הראפ עבר שינויים משמעותיים, הראפרים תמיד השתמשו בשירותיהם של הדי ג’ייז בכדי לדאוג שהמוזיקה שלהם “תבעבע” ברחובות וברחבות הריקודים, אבל די ג’יי דרמה היה אחד מאלה שלקחו את העניין צעד קדימה, בין השאר עם סדרת המיקסטייפים שלו Gangsta Grillz. מדובר היה באלבומים לא-רשמיים באורך מלא – מפוצצים במוזיקה שדרמה קיבל אקסקלוסיבית מהראפרים המובילים במשחק – בין אם שירים שלא נכנסו לאלבומים הרשמיים, או גרסאות “קאבר” ללהיטים של ראפרים אחרים. אם דרמה הוציא לך מיקסטייפ, או שאתה ענק, או שאתה בדרך לשם. כמובן שכל השירים מלאים בצעקות וכריזות של דרמה, בהתחלה, לאורך או בסוף השיר. כאילו מדובר במסיבה במועדון חשפנות מלוכלך.
Whilshire – עוד היילייט כנה וכואב על אהבה אסורה
חזרה לתקליט של טיילר, דרמה מקריין, צועק ומכריז לאורכו ורוחבו, תוך כדי שטיילר חוזר לעשות את מה שהוא כל כך טוב בו – להעיף חרוזים שיצחיקו/ירגשו/יזעזעו. הוא אפילו יצר דמות חדשה לכבוד המאורע – טיילר בודלייר- אדם אקסצנטרי ש”עף על עצמו” (כמו כל ראפר טוב) אבל גם נראה, לבוש ומתנהג כמו דמות מסרט של ווס אנדרסון. כמו תמיד אצלו, הכל מצחיק בעיניו, ומצד שני הוא כנה ברמות תהומיות, ולפעמים לא ברור מתי הוא מתבדח איתך ומתי הוא רציני, לפחות פעם באלבום הוא מפיל “פצצה” שמרמזת על הנטיות המיניות שלו – הפעם
זה “ניסיתי להשכיב את ג’סטין ביבר.
ובעוד בצד אחד יש את ה”לכלוך” של הראפ, טיילר גם לוקח את אחד ה מסרים הבולטים של פארל, שאמר פעם לכל “ילדי הגטו” – “תשיגו דרכון, כדי שתוכלו לראות את העולם”. טיילר מציין כאן “עד גיל 20 ,מעולם לא יצאתי מגבולות לוס אנג’לס”. ובאלבום – עם כל השורשיות שלו ברחוב האמריקאי -יש לפעמים הרגשת “יוקרה” של
חופשה אירופאית, כשהמוזיקה מזגזגת בין מאורת סמים באטלנטה של 2021 ,ללוקיישן מהסיקסטיז בסרט של ג’יימס בונד בג’נבה.
SWEET / I THOUGHT YOU WANTED TO DANCE- טריפ מוזיקלי
SWEET / I THOUGHT YOU WANTED TO DANCE הוא טריפ מוזיקלי בן כמעט 10 דקות שנשמע כמו פרי – האהבה של טיילר ופארל – שבכלל לא עבד על השיר אך טביעות האצבעות שלו – כולל הסלסולים הייחודיים שלו – נמצאות בכל פינה, אבל מלבד השיר הזה וגם Whilshire עוד היילייט כנה וכואב על אהבה אסורה – כל השירים הם קצרים מאוד וכמו במיקסטייפ שערוך על ידי ”מנתח“ טוב – נחתכים ועוברים לשיר הבא בדיוק בשנייה שבה שהם ממצים את עצמם. גם שרשרת האורחים – מליל וויין שעדיין נשמע כאילו הוא יכול לעשות ראפ מדהים גם מתוך שינה ועד ל 42Dugg כולם מצטרפים למסיבה במטרה לתת בראש. המוזיקה נעה בין ביטים יפים ואטמוספריים, לטראפ, ל B&R מתוק, לפ’אנק ואפילו לנגיעות מברזיל והקריביים. טיילר בכושר שיא, מלא השראה, חד, כייפי, מעניין ותמיד און פוינט.
