תחנות נדירות לקראת התקליט הסופי
בעולם של אספנות תקליטים- תקליטים ותקליטונים רגילים הם רק קצה הקרחון. ישנן שדרות רבות (או אולי מחילות זו ההגדרה הנכונה יותר?) בחלל הזה והנה כמה דוגמאות מהתקליטים הנפוצים יותר (ופחות) שעלולים להיחשף במסעותיו של אספן תקליטים חוקר. כשמסתכלים על תקליט כשהוא יושב על הפטיפון, קשה לדמיין עיצוב פשטני יותר, מושלם יותר: מדובר בעיגול עם חור באמצע, וחריץ שמתגלגל לרוחבו בכל צד. וזה הכל. אבל התקליט המוגמר הוא פשוט התוצר הסופי של תהליך ייצור הכולל מספר שלבים של תקליטי ביניים שהופכים את שוק אספנות התקליטים למלהיב אף יותר. אז הנה מאותם שלבים עד התקליט הסופי
תקליטי אצטט - ACETATE
תקליט האצטט הוא השלב הראשון במעבר הקלטה מסליל לתקליט גמור, תזכורת לזמן שהיה לפני בוא הקסטות, הדיסקים וקבצי האודיו שהפכו לחלק מחיי האולפן. התקליטים האצטטים זהים במראה שלהם לתקליט או תקליטון רגילים, אך מיוצרים בעיקר על ידי אלומיניום (אם כי גם זכוכית וגם בקרטון נעשה פעם שימוש), מצופים בשכבה דקה מאוד של לכה, שטופלה בשמן קיק – מספיק להטביע בזה את הצליל, אבל לא מספיק לשמר אותו ליותר מקומץ של השמעות לפני השחיקה הסופית. התקליטים האצטטים נחתכו במכונת חיתוך תקליטים הבסיסית ביותר ולעתים קרובות קיימים בכמויות הקטנות ביותר – אחד לכל חבר להקה, אחד עבור המפיק ואולי לעוד מישהו שהיה מקורב באולפן וזכה.
אם אחד מאותם בעלים של תקליטי האצטט לא חשב לכתוב את שם השיר או האמן בתווית של התקליט (במידה ובכלל הודבקה כזו), לעתים קרובות תקליט אצטט אינו מגלה את זהות מי שהקליט את הצלילים בו. אז אם אתם מוצאים תקליט אצטט שכזה, עם צלילים מוכרים אך לא מזוהים, ייתכן שיש לכם מוצר ברמת נדירות עצומה. או שאולי לא. כי כמעט כל מי שנכנסו לאולפן יכלו לבקש שם אצטט מההקלטה שלהם וכפי שכולנו יודעים, לא כל מי שעשה תקליט הפך לכוכב גדול.
לתקליטים אצטטים יש נטייה אדירה להרס עצמי – לא רק שהם נשחקים בקלות, אלא שהם גם יכולים להעלות עובש כאשר המרכיבים שלהם מגיבים עם הטמפרטורה והסביבה. לכן לבעלים של תקליטי אצטט נחשקים מומלץ לשמור עליהם בשרוולי פלסטיק ברמה של שמירה על ארכיון חשוב. זה אולי לא ישמור אותם לנצח, אבל זה עשוי לעצור הידרדרות נוספת. תחשבו על אמן הרוק מהגדולים ביותר של פעם, כשהוא אוחז בידו תקליט אצטט מקורי ושם אותו בהתרגשות בפטיפון הביתי שלו, כדי לבדוק כיצד זה נשמע. עכשיו, תחשבו כמה עולה דבר שכזה לאספן במידה והוא מתגלה במצב טוב.
תקליטי בדיקה - "טסט פרסינג" (TEST PRESSING)
לאחר אישור הקלטה באצטט כגמורה, הגיע הזמן לעשות תקליטי בדיקה. בעגה מקצועית זה נקרא “טסט פרסינג” כך שכל בעלי עניין (כולל שדרני רדיו ומבקרי מוסיקה במגזינים) יוכלו לקבל מושג כיצד יישמע התקליט הסופי טרם צאתו. זו ההזדמנות האחרונה לתפוס בעיות טכניות שעשויות להתקיים בתקליט לפני הגעתו לשלב יצור המוני. תקליטים מסוג זה נחשבים לנדירים במידה ומדובר בכאלו של שם גדול בעולם הרוק והפופ. לדוגמה, בוב דילן הקשיב לתקליט טסט פרסינג של יצירתו BLOOD ON THE TRACKS, נחרד מהתוצאה וניגש להקליט מחדש באולפן חלק מהשירים שיועדו לתקליט. עותקים של טסט פרסינג עם אמנים בעלי שם הם נדירים ויקרים. עם זאת, אתם יכולים להיתקל בשטח בתקליטי טסט פרסינג, אבל של שמות פחות ידועים.
תקליטי הפרומו - מהדורות קידום מכירות
טוב, עכשיו אנחנו מתקרבים לשלב התקליט למכירה בחנויות. מהדורות קידום מכירות, המכונות גם “פרומואים” הם אותם עותקים של התקליט המוגמר והם נשלחים בדואר לפני תאריך הוצאת התקליט, באופן רשמי, לעיתונאים, תחנות רדיו, וכל אחד אחר שעשוי לעזור עם שיווק. לפעמים, כמו בטסט פרסינג – המדבקות על תקליטי הפרומו יהיו לבנות ולא מעוצבות כמוצר הסופי.
רבים מתקליטי הפרומו כללו סוג של עיוות מכוון בעטיפה. חלקם עשויים לשאת חותמת דיו, מדבקה או חותמת זהב מובלטת עם הכיתוב “תקליט פרומו. לא למכירה” או משהו דומה. לחלקם עשויה להיות המילה “פרומו” לחוצה בתוך העטיפה, כשכל אות מכילה חורים זעירים. אחרים דאגו לחורר את העטיפה. לתקליטים המיועדים לתחנות רדיו היו לרוב מדבקה גדולה שמסתירות עד מחצית מהעטיפה הקדמית, עם רשימת השירים מודפסת עליה, כדי לאפשר לשדרן הרדיו לרשום את שירי המפתח להשמעה. היקף איסוף של תקליטי הפרומואים תלויה, שוב, במידה רבה, בפופולריות של האמן. יש אפילו מקרים בהם מסתובבים בשטח יותר תקליטי פרומו מאשר אותם תקליטים בפורמט הרשמי – מה שמצביע על מכירה דלה.
תקליטי פרומו מתומללים - TRANSCRIPTION DISC
ויש גם תקליטי פרומו מתומללים, שנקראים TRANSCRIPTION DISC. אלו הופקו לשימוש בתחנות רדיו של גופי שידור שונים. חלק מהם אף הכילו הקלטות של הופעות חיות בלעדיות לאותה תחנה, מה שהופך את תקליטי ההופעה האלו לנחשקים בקרב אספנים. תקליטים אלו נוטים להופיע בעטיפות לבנות פשוטות, לעתים קרובות עם חיתוך כדי לחשוף את התווית. הופעות חיות מהעבר ששודרו בבי.בי.סי או בתוכנית KING BISCUIT FLOWER HOUR (בעיקר בשנות השבעים) אינן זמינות בשום צורה אחרת ולכן יש שאוספים את התקליטים איתן בלהט רב. יש גם תקליטים עם ראיונות של אמנים ושאר ירקות מעניינים.
אז שימו לב – אם מצאתם תקליט מהסוג שהזכרנו לכם כאן, תבדקו היטב מה רמת הנדירות שלו ומה מצב התקליט עצמו. אם מצאתם משהו מעניין בתחום הזה, ספרו לנו על כך. אנחנו נשמח אתכם מאד במציאה הזו שלכם.
