זה שרוט אבל זה מרהיב: הקסם המתמשך של תקליטי 78 סל"ד
כן, חברות וחברים אוהבי תקליטים… הייתה תקופה שבה מוסיקה לא פשוט זרמה ללא מאמץ ממכשיר קטנטן בכיס שלכם אלא היה צורך להיאבק עם תקליטים עבים ומגושמים שמסתובבים בפטיפון במהירות מסחררת של 78 סיבובים לדקה, עם תקווה שהמחט לא תחליק על החריצים כמו מחליק אמנותי שיכור. אז בואו נצא להסתובב והפעם במהירות ממש גבוהה. תהדקו את החגורות
התקליטים האלו היו כבדים מספיק כדי לשמש כלי נשק להגנה עצמית, שבריריים מספיק כדי להתנפץ עם כל עיטוש, והחזיקו מוסיקה עם זמן קצר כדי להבטיח זינוק מהיר להחליף צד לעתים קרובות מאד. כל צד יכול היה להכיל רק כשלוש דקות של מוסיקה. כן, רק שלוש דקות. אם רציתם לשמוע את הסימפוניה החמישית של בטהובן, הייתם צריכים שגרת אימון מלאה כדי להמשיך להחליף כמה וכמה תקליטים כל כמה דקות. עם זאת, למרות המוזרויות שלהם, תקליטי ה-78 תופסים מקום מיוחד בתולדות המוסיקה, ומשמרים צלילים ממש חשובים – כגון בלוז וג’אז מהימים בהם הזרמים האלו פעלו, בגל הראשון שלהם.
במונחים של אורך חיים, תקליטי ה-78 הם התקליטים שנותרו בשטח במשך הזמן הארוך ביותר. החל מסוף המאה ה-19 ועד (במדינות מסוימות) אמצע שנות ה-60 של המאה העשרים. יש אספנים של הביטלס שחולמים בלילות על מציאת מחסן של התקליטונים המוקדמים של הלהקה, כמו אלו שיצאו בהודו והסתובבו במהירות הזו. למעשה, ללא תקליטי ה-78, צלילים רבים וחשובים מאד בהתפתחות התרבות המוסיקלית לא היו נשמרים.
עם זאת, תקליטי ה-78 אכן חוו כמה זמנים סוערים, כשבתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים נעשו מאמצים להחליפם. זה היה כאשר גם חברת התקליטים RCA וגם קולומביה רקורדס הודיעו שהן מפתחות תקליט ארוך נגן שיכול להכיל יותר מוסיקה לכל צד מאשר תקליט 78 שלם. זה אכן קרה אבל עברו כמעט 20 שנה כדי למצוא דרך לעצור את ההמצאה החדשה שלהם מהתפוררות פיזית לאחר קומץ השמעות.
תקליטי ה -78 היו שבירים להחריד
כשתקליט 78 (שהיה עשוי מחומר לכה) היה נופל לרצפה בטעות – הוא לא היה נשבר לשניים. הוא היה מתנפץ. אפילו לקחת אותם הביתה מהחנות היה מבחינת סיכון ממשי. לשלוח תקליט שכזה בדואר דרש לעטפו עם כמה שכבות הגנה חמורות. אם מישהו היה מתיישב על תקליט שכזה, הוא היה קם מיד כשמתחת לישבנו הפוגעני רסיסים של מה שפעם היה תקליט. כן, עד כדי כך הם שבירים. האנשים היחידים שנהנו מכך היו בעלי חנויות תקליטים, שהרוויחו הון מזה.
נגיד לכם את האמת; התקליטים האלו לרוב באים ללא ערך אספני כלכלי. רבים מהשירים שהוקלטו והאמנים שהקליטו אותם – נשכחים. עם זאת, המשמעות של מהדורות מסוימות היא החשובה. למשל, כל הכוכבים הגדולים של הרוק’נ’רול של שנות החמישים ראו את התקליטים הראשונים שלהם מסתובבים במהירות 78 סל”ד. עדיין, מעריץ ממוצע לא יחשוב פעמיים אם לחפש בנרות וביוקר תקליט שכזה. הקשבתם פעם לתקליט 78? זה כמו לשמוע להקה מנגנת בתוך קופסת פח בזמן שנחיל של דבורים עף שם בחלל ומתנגש בדפנות. רעש הפיצוח היו רק חלק מהקסם. זה מה שאנשים כינו “צליל חם” ו”צליל נוסטלגי”, אבל בואו נהיה כנים – לרוב זה נשמע יותר כרעש ותו לא. אה כן… והם היו כבדים, התקליטים האלו. תקליט בודד שקל עד חמישה תקליטים מודרניים.
תקליטי 78 של אמני בלוז וג'אז מקוריים
עם זאת, ככל הנראה התקליטים החמים ביותר מבין כל תקליטי ה-78 הם אלו שתועדו עם אמני בלוז וג’אז מקוריים בשנות ה-20 וה-30. הרבה מהם היו עלולים ללכת לאיבוד לנצח אלמלא המאמצים של אספנים מסורים שונים בשנות ה-50 וה-60 לאתר אותם. למעשה, זו לא הגזמה לומר שעשרות משירי הבלוז שאנשים ממשיכים לנגנם עד היום ולהקליט גרסאות מהם קיימים רק בגלל שמישהו, איכשהו, נתקל פעם בתקליט בודד שכזה, במצב טוב יחסית, ודאג להכניס אותו לתודעה.
קלאסיקות בלוז חשובות של רוברט ג’ונסון (נו, ההוא שרבים עוד מאמינים שמכר את נשמתו לשטן כדי לנגן היטב בגיטרה), צ’רלי פאטון ווילי בראון, לא היו ממשיכות לקהל הרחב אילולא אותם תקליטי 78. קחו, למשל, את ALCOHOL AND JAKE BLUES של טומי ג’ונסון. התקליט נמכר ב-37,000 דולר! למה? כי הוא אחד משני עותקים מאומתים בלבד ששרדו.
קיבלתם חשק להתחיל ולתור אחר תקליטי 78? דעו לכם שאין היום בשוק הרחב פטיפונים שמנגנים תקליטים במהירות הזו. אבל אם תחפשו, תמצאו דגמים מסוימים שכן מאפשרים זאת. פטיפונים ישנים עם מהירות שכזו דורשים גם חלקי חילוף זמינים וזה לא תמיד קל למצוא אותם. והמחט… הו, המחט. היא צריכה להיות מותאמת כי לתקליטי 78 יש חריצים רחבים יותר ובצורה מעט שונה בהשוואה לתקליטים של ה-33 ושליש סל”ד והתקליטונים של ה-45 סל”ד. מחט ממוצעת עשויה לעבוד אך גם עלולה לגרום נזק בתהליך. למרבה המזל, מגוון של מחטים מיוחדות עבור תקליטי 78 עדיין בייצור פה ושם.
אז כן, מדובר בחוויה שונה לגמרי מהקשבה לתקליטים שבאו אחר כך. האם זה כדאי? תשאלו את עצמכם, כי עיסוק עם תקליטי 78 סל”ד שונה מזה של התקליטים האחרים.
