התקליט של נאס - Illmatic

​ 1991: ראפר בן 18 מקווינסברידג’ בשם נאס

ההיפ הופ האמריקאי נמצא בצומת דרכים, ניו יורק תמיד הייתה במרכז העניינים, אבל בשנים האחרונות החבר’ה מלוס אנג’לס התחילו לגנוב את הפוקוס עם הגאנגסטא ראפ שלהם, שהיה יותר רגוע וקייצי והושפע בצורה כבדה מהפי -פ’אנק של ג’ורג’ קלינטון. בתוך הבאלגן, הרכב ראפ בשם main source משחרר את תקליט הבכורה שלו, באחד השירים – Live at The BBQ –  מתארח ראפר בן 18 מקווינסברידג’ בשם נאס. הקול המחוספס, החריזה המורכבת והגישה הקרה-אך-חותכת הזכירה למאזינים גרסה משודרגת של ראקים (שנחשב באותה תקופה לאיש המוביל בכל הנוגע לטכניקת ראפ).

ב-3 השנים שעברו מאז ועל בסיס הופעת האורח הזו, הבחור עבר בין כל מפיקי ההיפ הופ הכי נחשבים של ניו יורק כדי לעבוד על שירים. בינתיים החוף המערבי בראשות דר. דרה וסנופ (דוגי) דוג הפך לזה שנותן את הטון. וניו יורק חיפשה בנרות את המושיע שלה.

 אפריל 1994: תקליט הבכורה של נאס – Illmatic הגיע לחנויות 

תקליט הבכורה של נאס – Illmatic הגיע לחנויות. הוא לא הפך ללהיט מסחרי גדול, אבל מי שכן היה “בקטע” – הבין שהעולם השתנה, לנצח. 10 רצועות יש שם, אחת מהן היא בכלל פתיח מוזיקלי, אבל כל אחד מתשעת השירים שנותרו – פצצת אטום. ולמה?

כי נאס לא ניסה להציג את עצמו בתור “גיבור העל” של השכונה (דהינו, סוחר הסמים/הסרסור שעושה בוכטות של כסף), אלא בתור הבחור השקט שיושב על הספסל ורואה את החבר’ה שלו עוסקים בפעילויות הצדדים הלא נכונים של החוק. ורואה איך זה דופק אותם, ואת החיים שלהם, ואת החיים של המשפחות שלהם. והוא צייר את השכונה, ואת העיר, על כל גווניה, והראה את הג’יפה, אבל גם נתן תקווה. והוא עשה את כל זה מבלי להישמע שיפוטי, הוא פשוט צייר את הדברים כמו שהם, במקום בו אלוהים והשטן הולכים מכות.