"הפנטזיה המעוותת, האפלולית והיפה שלי" -קנייה ווסט בתקליט חדש

למרות הכל, אף אחד לא הצליח לקחת את הזרקור מקנייה, שכרגיל, כתב על חייו, על יחסי האהבה/שנאה שלו עם נשים/מוזיקה/תהילה/העולם/אלוהים/השטן וכמובן – עצמו, אבל הפעם יצא לו הפסקול לחייו של הגבר הסכיזופרן של המאה ה-21.

הרי אין גבר שהוא לא קצת דושבג כמו ב runaway, או חולם על להתמסד עם כוכבת פורנו כמו ב hell of a life ואין מערכת יחסים שלא מסתיימת ב blame game. הוא מציג בראוותנות את All of the lights והמשיכה הבלתי מוסברת שלו אליהן, וסוגר את האלבום בתחינה בקולותיהם המלאכיים של אלישיה קיז ואלי ג’קסון (מThe Roux) “תברח מהאורות, נוס על נפשך” כאילו הוא בעצמו יודע, שהאורות האלה יגמרו את החיים שלו כמו שעשו לאליל שלו – מייקל ג’קסון – שנפטר בעת הקלטת האלבום.

בעשור שחלף, המורשת של הפנטזיה של קנייה רק התעצמה, עם אינספור אומנים ששאבו את ההשראה מהתקליט הזה והקונפליקט שהוא מייצג. ההיפ הופ של המיינסטרים כבר מזמן לא היה רק “מוזיקת רחוב”, קנייה לקח אותו ביד אחת, מבלי להתנצל, אל מגדלי היוקרה הגבוהים ביותר. אין אומן היפ הופ שפרץ בעשור האחרון שלא נשא את עיניו אל קנייה, מקנדריק, לג’יי קול, ואפילו החבר בעבר ויריב בהווה – דרייק.

וקנייה עצמו? אפילו לא ניסה להתחרות בגבהים שאליו הגיע בתקליט הזה.

מבחינת אלבומים ,הנה סיכום של העשור האחרון שלו מאז אותו הרגע:

הוא היה נשמע שבע באלבום המשותף עם ג’יי זי, הציג את האנטיתזה לפנטזיה האפלה עם “ייזוס” המכוער, הבין כמה הוא והמשפחה שהקים הם עניין שברירי ב”חיי פבלו” הלא מוערך מספיק, התמודד עם הדו קוטביות שלו ב”יה” ו”ילדים רואים רוחות” ולבסוף, באופן טבעי, הוציא אלבום שבו הוא מוסר את עצמו לאלוהים עם “ישו הוא המלך”.