תקליט חדש: Doja Cat – Planet Her​

מלבד הבלחות של יחידי סגולה כמו קנייה, קנדריק או ג’יי קול – לא נשאר להם מה להגיד. די קל לחזות מתי הם ידליקו את הבלאנט הבא או יעמיסו עוד חשפנית עבת בשר. אבל לראשונה – אולי בהיסטוריה של הז’אנר שמיזוגניה היא הלחם והמים שלו – הנשים תפסו את המושכות. ראפריות מעולות דוגמת מג דה סטאליון וקארדי בי מכתיבות לאן הרוח תנשוב ועושות ראפ מלא בהשראה, חוצפה ויצירתיות. מי שסוגרת את השילוש הקדוש הזה היא דוג’ה קאט. גרסת ה”זמרת פופ-ראפ שאסור לילדים לשמוע” אבל איכשהו כל הילדים מכירים את השירים שלה וגם כולם, בעצם.

די בצדק, דוג’ה היא נציגה מובהקת של דור הטיקטוק – משפריצה מיניות לכל עבר, אבל עם צ’ארם וחוצפה (יהודיה, אחרי הכל) של הבת של השכנים. כזאת שמשחקת אותה קלילה וסתומה, אבל די ברור לכולם שיש שם המון שכל בקופסה. תלמידה של היפ הופ שהיא כל מה שצ’אנס דה ראפר (שהיא ממש נשמעת כמו הגרסה הנשית שלו לפעמים) – היה צריך להיות.