הסיפור נכנס למסלול של התנגשויות ובלאגנים. בראון אסר על סוויפט לשיר שירים ישנים שלה, היא נטשה בינתיים לחברה אחרת וטענה שבראון גונב אותה. ביבר ודמי לובאטו סינגרו על סקוטר, טיילור עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להשחיר אותו. צריך לזכור: קל מאוד לחשוב שחברת תקליטים היא המפלצת שמנצלת אמנים, אבל כשסוויפט חתמה על החוזה היא באמת היתה כלום ושום דבר – ועוד בזירה גדושת כשרונות צעירים – והחברה השקיעה בה המון המון כסף. כמו סטרט אפ, שהוא לא הרבה יותר מרעיון יפה, עד שמגיעה קרן ההון סיכון שממנפת אותו. סופו של עניין: סוויפט החליטה שאת תקופת הקורונה המזופתת, היא תנצל בעיקר לצורך הקלטת כל ששת אלבומיה הראשונים אותם הקליטה תחת החוזה בביג מאשין.

אז היא נכנסה לאולפן בנאשוויל, בחשה מחדש בכל השירים ההם, צירפה נוספים, והתוצאה: טיילור בגירסת טיילור ללא פילטרים. בלי חברת תקליטים שתכתיב, בוגרת יותר, שלמה יותר. וכך, מגיע עכשיו FEARLESS, שהוקלט לראשונה ב-2008, והפעם הוא גם כולל שירים שלא נכללו בגרסה ההיא. אין שום ספק: אנחנו מקבלים את טיילור במצב צבירה שונה לגמרי. נכון להיום, היא האישה שראתה הכל. זו שזכתה לטונות של הערצה, אבל גם לשנאה חסרת גבולות. אחת הכוכבות היחידות שגופי תקשורת יצאו נגדה בשערים מטנפים וכתבו שהיא שקרנית ומזוייפת.

ככה זה כשאת מושלמת מדי, יפה מדי, מוכשרת מדי, לבנה מדי. מה לעשות שסוויפט היא באמת הר געש יוצא דופן של כשרון, ובגיל 31 היא הספיקה לא מעט ואפילו יצאה נגד דונלד טראמפ כשכיהן כנשיא, למרות העצות של מקורביה. אמה – האדם הכי קרוב אליה בעולם – חלתה בסרטן וניצחה אותו. ועכשיו היא גם מודה שהיו ימים וחודשים בהם הרעיבה את עצמה, רק כדי שתרגיש שמספיק נוח לה בגוף שלה.

קשה להגיד שהטוויסט הזה בעלילה בא לידי ביטוי באלבום החדש-ישן, אבל מי צריך את זה בכלל? פירלס מודל 2021 הוא עוד רגע שיא בקריירה של סוויפט.