הצ’רצ’ילים » גיורא תקליטים: חנות תקליטים בתל אביב - תקליטים חדשים ותקליטים יד שניה

תקליטים ישראלים – האמנות באספנות

נעם רפפורט — Sun, 26 Sep 2021 15:21:21 +0000

תקליטים ישראלים - האמנות באספנות

בפסקול המוזיקה הישראלית יש המון צלילים יקרים ללב, שגורמים למי ששומע אותם לחוש כי הוא נמצא בבית. בתוך כל הפסקול הישראלי הזה יש גם לא מעט צלילים שמוטבעים על גבי תקליטים ויקרים מאד לכיס הרוכש אותם

נעם רפפורט
ספטמבר 26, 2021

תקליטים ישראלים נדירים בהדפסה ראשונה

בישראל לא חסרים תקליטים שיצאו והפכו לפריטי אספנות נחשקים. בימינו, כששוק התקליטים פועם וגועש להפליא, צצים גם תקליטים ותקליטונים רבים ומעניינים שהמחירים שלהם פוקחים לא פעם את העיניים בתדהמה. אחד האלמנטים החשובים לאספני תקליטי מוזיקה ישראלית הוא שנתון ההדפסה ומצב התקליט והעטיפה. בנוגע להדפסה, הראשוניות משחקת תפקיד חשוב בשוק הזה. אפילו אם בשלב מאוחר יותר יצאה לאותו תקליט מהדורה עם צליל משודרג, 180 גרם ויניל ועטיפה משופצת להפליא, ה- FIRST PRESSING (הדפסה ראשונה) הוא שמקבל את המחיר הגבוה יותר.

רוצים דוגמאות? בבקשה. התקליט “שינויים בהרגלי הצריחה”, השני של להקת החברים של נטאשה, יצא לאור בשנת 1991, בתקופה בה פורמט הדיסק הדיגיטלי פרץ פנימה ללב ההמונים ודחק הצידה את פורמט התקליט. לכן, ההדפסה הראשונה של תקליט זה יצאה במספר עותקים מוגבל ולאחרונה עוברת בין אספנים במחירים שמשנים את הרגלי הצריכה. כך גם התקליט הראשון של להקת רוקפור (“רשת פרפרים”), החמישי של משינה (“מפלצות התהילה”) והראשון של ברי סחרוף (“הכל או כלום”). שימו לב, מצבי התקליט והעטיפה חשובים מאד בתימחור. אם המוצר במצב מעולה שלא נוגן, הרי זה בעגת אספני התקליטים נקרא “מינט”. אם התקליט במצב טוב מאד וקצת מתחת למצוין, הוא ייקרא בפיהם “ניר מינט” ומחירו יהיה נמוך יותר.

התקליט המקורי של הצ'רצ'ילים - פריט אספנות נדיר

הבולט מכולם, וזה שהצליח עד כה להשיג את הסכום הגבוה ביותר במכירתו כהדפסה ראשונה, היה אלבום הבכורה של להקת הצ’רצ’ילים. התקליט הזה יצא לאור בסוף ספטמבר 1969, עם עטיפה ומוזיקה פסיכדליות לחלוטין. אלף עותקים הודפסו על ידי חברת התקליטים הד ארצי ובתחילת 1970 פירסם עיתון העולם הזה כי התקליט “נתקבל ברגשות מעורבים, וקשה לומר שנחל הצלחה”

כך, תקליטים שלא היו פופולריים בזמן אמת הפכו עם השנים למבוקשים ביותר, כי מאחורי תקליט שכזה מסתתר גם סיפור טוב. כמו, למשל, התקליט האנגלי של שלום חנוך משנת 1971, אותו הקליט עם להקת הליווי של אלטון ג’ון. ב-5 בפברואר 1972 פירסם עיתון המוזיקה הבריטי ׳דיסק אנד מיוזיק אקו׳ ביקורת על התקליט: ״הנה עוד שם שהצטרף לרשימת הזמרים-יוצרים שמקווים להצליח. קולו ברור, שיריו לא רעים אך אינם מקוריים״. התקליט בקושי נמכר והפך מאז פריט לאספנים, בהדפסתו הראשונה עם העטיפה הנפתחת (בהמשך הוא יצא בעטיפה בודדת ושוב לא נמכר היטב). שלום חנוך לא נמנה מאוהדי התקליט הזה.

עטיפת התקליט של הצ'רצ'לים בהדפסה המקורית

עברו שנים והשמועה על התקליט של הצ’רצ’ילים הגיעה לארצות רחוקות ואספני מוזיקה פסיכדלית החלו לתור אחריו כשריר נוזל מפיהם בידיעה שייאלצו להיפרד מאלפי שקלים כדי לצרפו לאוסף התקליטים שלהם. את עטיפת התקליט, עם הלמינציה שיצאה בהדפסה המקורית, יצר הצלם נורברט סגל וכך סיפר: ״צילמתי את הצ’רצ’ילים בסטודיו קטן שהיה לי ברחוב בר כוכבא 42, שבתל אביב. לא הייתי מעורה בענייני מוזיקת רוק והלהקה נשלחה אליי מהד ארצי. הנחתי חישוק באמצע האולפן והוריתי להם לשכב על הרצפה וכך, יצרתי עם ראשיהם מעגל מושלם. הצבתי מעליהם מצלמה שעדשתה פנתה כלפי מטה. חיים רומנו, גיטריסט הלהקה, אמר לי שהם רוצים תקליט מיוחד, פסיכדלי ולא טבעי. אז עיבדתי את התמונה לשחור ואדום. את הלוגו הפסיכדלי של הלהקה, יצרתי בעזרת אותיות ׳לטרסט’ שעשיתי וצילמתי דרך משחק ילדים שעיוות צורות. לאחר מספר נסיונות החלטתי להשתמש בצורת החצי-כדור ואת התוצאה הדבקתי באמצע עטיפת התקליט״.

בשנת 2020 יצרתי קשר עם ריצ’רד ג’ק מורטון, אושיה בתחום הכתיבה על תקליטים פסיכדליים. לשמו צמודים ספרים חשובים בנושא, כמו גם המגזין המוביל, FLASHBACK. כשהצגתי לו את עצמי ושאני מישראל, הוא כתב לי מיד: “השאלה הראשונה שלי אליך היא – איך לעזאזל אני משיג עותק מקורי של הצ’רצ’ילים?”.

עוד על אספנות ותקליטים ישראלים:

בחזרה לשבלול – התקליט שהגדיר מחדש את הרוק הישראלי

דודי פטימר — Wed, 09 Sep 2020 03:12:36 +0000

בחזרה לשבלול - התקליט שהגדיר מחדש את הרוק הישראלי

את הרוקנרול גילה איינשטיין כבר בתחילת ואמצע שנות ה-60, תחילה בשירי זמרים כמו אלביס פרסלי וריקי נלסון ובהמשך נפל שבי אחר הסאונד הבריטי של הרכבים כמו הביטלס, האנימלס והרולינג סטונס. אך מה שבאמת גרם לו להתמסר באופן טוטאלי לרוקנרול היה המפגש עם שלום חנוך. שבלול הוא תקליט שונה מכל התקליטים הקודמים של אריק

דודי פטימר
ספטמבר 9, 2020

התקליט הראשון – מזל גדי

שלום חנוך, אז משוחרר טרי מלהקת הנח”ל, קיבוצניק שעשה צעדיו הראשונים בתעשיית המוזיקה. התקליט המשותף הראשון של השניים – “מזל גדי” היה מתון מאד מבחינת האידיאלים והשפה המשותפת של השניים בהקשר לרוקנרול שכן אלכס וייס המעבד נסך בו נופך יותר ג’אזי ועדין. אבל אז אריק החליט לקחת צעד אחד קדימה את ההשפעות, גייס הרכבים כמו “הברנשים של פיאמנטה” ואחרי כן “הצ’רצ’ילים” (שהיו עמוק ברוקנרול) והקליט את התקליט “פוזי” שבעצם בישר את כיוונו החדש.

כבר לא אריק אינשטיין ששר על “איילת החן” או “לא פעם בקיץ” בקול חם ומעונב, אלא אריק שיודע לצעוק בשירה, להיות משוחרר ומחוספס ובעיקר לא לדפוק חשבון לאף אחד.

התקליט החדש – שבלול

נקודת המפנה החשובה שעודדה את אריק ללכת בדרך הזו קרתה בשנת 1969 כשהוא עמד על בימת פסטיבל הזמר והפזמון, מעוז הממלכתיות של אז, וביצע את השיר “פראג” שחנוך כתב והלחין עבורו. באותו פסטיבל אריק, שזכה שנתיים ברצף בפסטיבל, נחל כישלון צורב והגיע למקום השביעי בלבד כשהסיבה העיקרית הייתה שהקהל של הפסטיבל לא היה מוכן לעכל את הבשורה החדשה, המהפכנית ורוויית הרוקנרול שאריק ושלום ניסו להנחיל.

במקביל לכל זה, חבר אינשטיין לצבי שיסל ובעז דוידזון ולצד חברים כמו אורי זהר, יהונתן גפן, ג’וזי כץ וכדומה החלו לגבש חבורה יוצרת ולעבוד על סרט מערכונים שנקרא במקור “איש שר”. מטרת הסרט הייתה לתאר סיפורו של זמר והחבורה שמקיפה אותו, שתוך זמן קצר, כשיצאה התכנית הראשונה בטלוויזיה שהפיקה החבורה – “לול” היא נקראה על שם התכנית.

הסרט תיעד את העבודה על התקליט החדש והמשותף של שלום ואריק בליווי להקת “הצ’רצ’ילים” במהלך העבודה על הסרט (ומקביל על התקליט) הוחלט לשנות את שם הסרט והתקליט שילווה אותו ל”שבלול”, על שם הכינוי ששלום חנוך הדביק לאריק בשל אופיו ואישיותו.

אריק איינשטיין ושלום חנוך – אבשלום

שבלול תקליט שונה מכל התקליטים הקודמים של אריק

בניגוד לתקליטים הקודמים של אריק, בתקליט זה הוא וחנוך (שכתב והלחין את מרבית השירים) לקחו צעד קדימה את האידיאלים המוזיקליים החדשים שלהם וניסו לייצר את התשובה הישראלית לביטלס: הן במלודיות שנעות בין רוק בועט לבלדות רכות, הן בעיבודים המוזיקליים שנעו בין תזמורים עדינים לתזמורי כאסח והן ברמזים שדנו בנושאים כמו מיניות, חופש, חברותא וגם היסטוריה ישראלית (“הבלדה על יואל משה סלומון” ו”אבשלום”, למשל).

מרבית משירי התקליט הפכו ללהיטי ענק למן הרגע הראשון שיצאו ומלווים את הפסקול הישראלי עד היום: “מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?”, “קח לך אישה”, “למה לי לקחת ללב? “אבשלום” ו”הבלדה על יואל משה סלומון”.

עטיפת התקליט שבלול

גם עטיפת התקליט נחשבה למהפכנית בימים ההם: על העטיפה נראים חנוך ואינשטיין מצולמים יחד כשכותרת האלבום מציינת את שמותיהם. כיום זה נשמע טבעי אך באותן שנים, היה נהוג ששמו של זמר בסדר גודל של אינשטיין שהוא הזמר המבצע, יופיע לבד ורק בעטיפה האחורית יהיה שם המלחין ואילו ב”שבלול” אינשטיין שבר את הכללים ונתן לחנוך את הפרגון העצום להופיע לצידו בעטיפה הקדמית, מה שהיווה טריגר לאלבומים הבאים של אריק ושל שאר האמנים.

בניגוד לתקליט שהצליח ובעצם הביא את הפוריות המוזיקלית של שלום חנוך ואריק אינשטיין לנקודת שיא, הסרט נחל כישלון מפואר ורק כעבור שנים הצליח להפוך לקאלט.

אחרי “שבלול” חנוך ואינשטיין שיתפו פעולה לא מעט והניבו להיטים שהפכו לקלאסיקות, אבל לאותה נקודת שיא מוזיקלית, חברותית ומקצועית שהגיעו אליה באותו תקליט של 1970 – לא הצליחו לשחזר.

הצ’רצ’ילים » גיורא תקליטים: חנות תקליטים בתל אביב - תקליטים חדשים ותקליטים יד שניה

תקליטים ישראלים – האמנות באספנות

תקליטים ישראלים - האמנות באספנות

תקליטים ישראלים נדירים בהדפסה ראשונה

התקליט המקורי של הצ'רצ'ילים - פריט אספנות נדיר

עטיפת התקליט של הצ'רצ'לים בהדפסה המקורית

תקליטי רב מכר ישראלים באתר:

רוקפור – ארץ עיר

החברים של נטאשה – רדיו בלה בלה – תקליט מרובע

זוהר ארגוב – כך עוברים חיי

שלמה ארצי – ירח – תקליט כפול

עוד על אספנות ותקליטים ישראלים:

איך שהם מופיעים זה משגע – תקליט ההופעה

שהבנאים עשו תקליטים

תקליטים ישראלים – האמנות באספנות

תקליטים של פינק פלויד – האמנות באספנות

בחזרה לשבלול – התקליט שהגדיר מחדש את הרוק הישראלי

בחזרה לשבלול - התקליט שהגדיר מחדש את הרוק הישראלי

התקליט הראשון – מזל גדי

התקליט החדש – שבלול

שבלול תקליט שונה מכל התקליטים הקודמים של אריק

עטיפת התקליט שבלול

תקליטים של אריק איינשטיין באתר:

אריק איינשטיין – שר בשבילך

אריק איינשטיין, שלום חנוך – פלסטלינה

אריק איינשטיין, מיקי גבריאלוב – בדשא אצל אביגדור

אריק איינשטיין, שלום חנוך – שבלול

תקליטים בבלוג של גיורא:

אהובה של הכרם – בחזרה לצלילים של אהובה עוזרי

זקני צפת לראשונה על גבי תקליט

הפנטזיה המעוותת של קנייה ווסט בתקליט

“להביט במשהו ויזואלי ולהרגיש את הקסם הזה”