אז כמו בכל שנה, גם הפעם זוכרים מיליונים לציין את יום הולדתו של האיש שבלעדיו עולם המוסיקה היה שונה לגמרי. לציון הדבר, ברצוננו לקחת אתכם לכמה תחנות שקשורות ביום הולדתו.

כשהייתי צעיר יותר, צעיר בהרבה מהיום…

בשנת 1956 השקיע ג’ון לנון את כל כספי יום ההולדת, שקיבל לגיל 16, על שני תקליטים במהירות 78 סיבובים לדקה. אחד מהם היה HOUND DOG של אלביס פרסלי. תקליט שני היה תקליט קומי של חבורת “הגונס”. שני אלה עיצבו את חייו ואת השפעותיו המוסיקליות לעתיד.
בשנת 1960 חגג לנון את יום הולדתו בהופעה עם חבריו ללהקה במועדון קייזרקלר, בהמבורג. היה זה מקום של הוללות מתירנית מאד שפקחה את העיניים ללנון בן העשרים.
בשנת 1961 לקח לנון מתנה כספית שקיבל מקרובת משפחה והזמין את עם פול מקרטני לחגוג את יום הולדתו ה-21 בעיר הבירה הצרפתית. עם מחסור קשה במזומנים הצליח מקרטני להזמין שם את חברו להמבורגר לכבוד האירוע.
בשנת 1966 חגג לנון את יום הולדתו בספרד, שם צילם את הסרט “כיצד ניצחתי במלחמה”, בבימויו של דיק לסטר (זה שביים גם את שני סרטי הביטלס הראשונים). ביום זה קפצו לשם רינגו סטאר ואשתו, מורין, כדי לאחל מזל טוב לחברם שביקש לנצל את הזמן הפנוי שלו במשחק מול מצלמה.
בשנת 1967 קיבל לנון מברק יומי נוסף מיוקו אונו. הפעם, ביום הולדתו, היא כתבה לו: “תצבע את עצמך. תחכה לבוא האביב. תודיע לנו כשזה מגיע”. ג’ון ויוקו עדיין לא היו אז זוג.

זמן קצר לפני ביקורם של הביטלס באמריקה, בתחילת שנת 1964, השיגה חברת התקליטים האמריקאית, קפיטול רקורדס, זכויות בלעדיות שם לשחרר את הקלטות הלהקה במסגרת עסקה עם חברת התקליטים EMI. כך יצא בינואר 1964 התקליט MEET THE BEATLES כשרוב השירים בו נלקחו מתקליטה השני של הלהקה,  WITH THE BEATLES תוך השמטת כמה גרסאות כיסוי לטובת שלושה שירים מקוריים שיצאו בתקליטונים. קפיטול בחרה, בחוכמה, להשתמש פה בתמונת השחור-לבן שפיארה את העטיפה בהדפסה הבריטית, אך עם כיתוב שונה – כי השם WITH THE BEATLES נראה לא מתאים בעיניה לשיווק להקה חדשה. זה היה הראשון מ”תקליטי סלט” שקפיטול רקחה עם הביטלס לשוק האמריקאי. תהיו בטוחים שמיליוני תקליטי MEET THE BEATLES נמכרו אז בשקיקה. קפיטול בהחלט הצליחה פה עם מוצר שהכיר לאמריקאים את הלהקה השובבית מליברפול.

ההפקה של ג’ורג’ מרטין מילאה תפקיד מכריע בעיצוב הסאונד של התקליט. ההפקה הנקייה אך הדינמית אפשרה לאלמנטים המובהקים של הביטלס לזרוח: ההגשה הווקאלית הגולמית של ג’ון לנון, קווי הבס המלודיים של פול מקרטני, סולואי הגיטרה החדים של ג’ורג’ האריסון והתיפוף היציב והאנרגטי של רינגו סטאר. התקליט שמר על איזון מושלם בין עבודת אולפן מהוקצעת לבין ההתרגשות הבלתי מסוננת של הופעה חיה, מה שנתן למאזינים את התחושה שהם חווים משהו מבוקר וחשמלי כאחד. יה! יה! יה!

חברת התקליטים האמריקאית קפיטול, שהייתה אחראית על קטלוג הביטלס בארה”ב (ובגללה קיבלתם בארה”ב מהדודות תקליטי ביטלס שונות מאלו שיצאו באנגליה – עד בוא סרג’נט פפר) הקליטה את הביטלס פעמיים ב’הוליווד בול’ שבלוס אנג’לס. פעם אחת בשנת 1964 ופעם שניה בשנת 1965. המטרה בכל הזדמנות הקלטה זו הייתה להוציא תקליט בהופעה של הלהקה. שיהיה עוד משהו למכור למעריצות ולמעריצים.

אך ההקלטות לא יצאו נשארו לאסוף אבק במחסנים עד שצצו לפתע עם תקליט בשם  “הביטלס בהוליווד בול”. הביטלס עצמם כבר מזמן לא פעלו יחד וחובבי המוסיקה של שנת 1977 כבר הפסיקו אז לצרוח בעוצמה שדמתה למנוע של מטוס סילון בעוצמה רבה.

בתקליט הזה יש שישה שירים משנת 1964 ושבעה מההופעה השנייה ב-1965. במקור תוכנן התקליט הזה לצאת לחנויות התקליטים ב-16 במאי 1977 אך חברת התקליטים מיהרה להקדים את הוצאתו כדי להילחם בתחנות הרדיו שהחלו להשמיע הקלטות בוטלג מההופעות האלה. השינוי הפתאומי בתאריך היציאה גרם לפגיעה במערכת השיווקית של החברה לקראת הוצאת התקליט. אנשי מפעל התקליטים של החברה היו בדיוק באמצע הכנת עותקים של התקליט “ספר החלומות” של ‘סטיב מילר בנד’. להפתעתם וחרדתם הבינו עובדי המפעל שעליהם להכין במקביל ומיד עותקים מהתקליט הזה של הביטלס.

במהרה הבינה החברה שלא תעמוד בזמן עם ייצור כל העותקים ופנתה בבקשה לחברת התקליטים “דקא” (שידועה בעיקר כחברה שדחתה את הביטלס בשנת 1962) שתעזור לה להשלים את החסר במפעליה.

התקליט הזה הצליח להגיע למקום השני במצעד האמריקאי כשהתקליט היחיד שחסם אותו מהגעה לפיסגה היה “שמועות”  של פליטווד מאק. עיתון המוזיקה בילבורד פירסם ביקורת חיובית על התקליט וציין שזהו דוקומנט חשוב ואמיתי של הביטלס. צרחות הקהל היו, מבחינת כותב הביקורת, חלק חשוב מאד מהמוסיקה והאווירה אחרי הכל, כל 17,256 הכרטיסים להופעה של שנת 1964 נחטפו בפחות משלוש שעות.

ההקלטה של ההופעה הופקה על ידי אחד מקודקודי חברת קפיטול, וויל גילמור. טכנאי ההקלטה היה יו דייויס, עוזרו של מפיק הלהקה, ג’ורג’ מרטין, שנכח באולם באותו יום אך לא הורשה לסייע להקלטה כי לא היה חבר באיגוד המפיקים האמריקאי. כן, כך זה עבד. כל המוסיקה והאווירה הוקלטו עם מכשיר ובו שלושה ערוצים בלבד. השירה של ארבעת המופלאים הושמה בערוץ אחד. הגיטרות בערוץ השני והבס והתופים בערוץ השלישי. המיקרופונים של השירה קלטו גם את הצלילים שבקעו ממגברי הגיטרות.

גילמור המפיק התפלל שרעש הקהל לא יפריע לו בהקלטתו, אך תפילות לחוד ומציאות לחוד; הרעש הצווחני הבלתי פוסט והבלתי נסבל חדר בקלות להקלטה. המעריצות ניצחו והתעלפו.

ג’ורג’ מרטין וחברת אי.אם.איי הבריטית, בה היו חתומים הביטלס, לא היו נלהבים להוציא אז תקליט בהופעה של הלהקה. מרטין ציין כי הקלטה בהופעה שלהם לא תשתווה כלל למה שהוא השיג באולפן. וחברת התקליטים הייתה בטוחה שקהל רוכשי התקליטים לא ירצה לקנות תקליט בהופעה כשהשירים בין כה נמצאים באיכות טובה יותר בתקליטים הרגילים. חברת קפיטול הייתה שונה בדעתה כי ידעה שהקהל האמריקאי שונה מהקהל הבריטי מבחינת צריכת תקליטים ושתקליט כזה יהיה בשבילם מזכרת טובה מביקור הלהקה הסנסציוני שם.

חברי הביטלס אמרו בראיונות שתקליט כזה אולי טוב כמזכרת אישית אך לא לקהל הרחב. לבסוף היו אלו הביטלס עם ג’ורג’ מרטין שחסמו את הוצאת התקליט בתקופת הביטלמאניה. איכות ההקלטה הייתה הגורם העיקרי לכך מבחינתם. חברת קפיטול, שלא אהבה לבזבז משאבים לעשיית כסף, השתמשה בקטע מההקלטה הזו בתקליט דוקומנטרי שהוציאה בנובמבר 1964 בשם “הסיפור של הביטלס”.

במאמר זה נביא שלוש דוגמאות ובהן ההשפעה המתמשכת של עטיפת התקליט, אבי רואד, על עולם אמנות עטיפת האלבומים. חנויות התקליטים זכו לשים מאז על מדפיהן תוצרת של להקות שונות שבאו לחקות בבירור את העטיפה ההיא. נראה כיצד הדוגמאות שלנו פה באות משלושה ז’אנרים שונים מאד זה מזה שעשו כבוד לעטיפה האייקונית של הביטלס תוך הוספת הטוויסטים הייחודיים שלהם.

בין אם זו מחווה לבבית או פרשנות מחודשת חכמה, כל עטיפת תקליט מספרת את הסיפור שלה תוך שהיא נושאת חלק מהמורשת של הביטלס. הצטרפו אלינו כשאנו חוגגים את הכוח המתמשך של עטיפת התקליט החשוב ההוא, שצולמה, כאמור, בחודש אוגוסט שמשי בלונדון.

הביטלס שיחקו עוד לפני שנת 1966 במשחק השמות. הסרט השני שלהם, HELP, נקרא במקור, ‘שמונה זרועות להחזיק אותך’ ושם זה החזיק כמעט עד הרגע האחרון. בשנת 1966 חיפשו הארבעה שם חדש לתקליטם שופע הסגנונות השונים. הם חשבו לקרוא לזה “אברה קדברה, אבל לאחר שגילו שלהקה אחרת קראה לתקליט שלה כך, הועלו רעיונות נוספים:

• ארבעת הצדדים של המשולש הנצחי
•  מעגלי קסם
• הביטלס בספארי
• אחרי גיאוגרפיה (הלצה של רינגו על שם תקליט של הרולינג סטונס, AFTERMATH)
• ארבעה צדדים של העיגול
• בעבוע וחריקה
• להיטי הרוק’נ’רול של 1966

בסוף הציע פול מקרטני את השם “ריבולבר”, שיש בו כפל משמעות; תוף קליעים מסתובב של אקדח או צלחת פטיפון שמסתובבת.

ב-19 במרץ, בשנת , נערכה1973 מסיבת עיתונאים במשרדי חברת קפיטול שבהוליווד. סגן נשיא החברה, בראון מגס, הודיע לעיתונאים בעניין הוצאת שני אלבומי להיטים של הביטלס. הראשון יתמקד בשנים 1962-1966 והשני בשנים 1967-1970.

כך הוא הכריז: “אנו נוציא דרך חברת אפל שני אלבומים עם שירי ביטלס ישנים, במטרה להילחם במכירות תקליטי בוטלגים של הביטלס המוצעים בשוק בשם ALPHA OMEGA ומפורסמים בטלוויזיה ובמהדורות החדשות. אנו חשים שיהיה קל יותר להילחם במוצר ההוא עם מוצר משלנו, מאשר לתבוע בבית משפט. זה נכון וראוי שהביטלס יקבלו אוסף להיטים משלהם דרך החברה שלהם”.