ובכן, מדובר באלבום כפול בשם LIVE KILLERS (שמתם לב לכפל המשמעות בשם?) שיצא בשנת 1979 ונמכר כלחמניות טריות – גם בארצנו. זה היה בשנה בה לא יצא תקליט אולפני של הלהקה (לראשונה מאז צאת תקליט הבכורה בשנת 1973) וחברת התקליטים הבינה שצריך למלא את החור עם מוצר שימשיך להזרים מצלצלים לקופות ולהשאיר את שמה של קווין כגוף מוסיקלי רלוונטי. בתקופה ההיא, רוב הלהקות הגדולות יצאו לשוק עם אלבומים בהופעה חיה. אחרי הכל, סיבוב הופעות מוצלח ללא הקלטות ממנו היה כבזבוז משאבים. בסך הכל היה מדובר בתקליטים שנעשו בהפקה זולה יחסית – כי הקלטת הופעה זולה בהרבה מהשקעת כסף רב בהקלטות אולפניות.

אם כך, לחנויות התקליטים נחת האלבום הזה שבהחלט השאיר את שמה של להקת קווין על המפה. העטיפה שלו מרהיבה ומשקפת את החשמל הבימתי. הידעתם שדמותו של הגיטריסט, בריאן מאי, הודבקה על העטיפה מתמונה בודדת שלו? כלומר, לא כל הלהקה צולמה ביחד עם מערכת התאורה הססגונית שלה. אבל רגע, האמת חייבת להיאמר; נכון שהעטיפה של התקליטים פה מושקעת, אבל מה בנוגע לצליל? זאת כי סאונד ההקלטה נחות יחסית – דבר לא מקובל מלהקה בסטנדרט של קווין. עד כדי כך שזה נשמע כבוטלג (תקליט פיראטי) טוב יחסית. האם זו ההקלטה הטובה ביותר שיכלה להקת קווין לשלוף, מכל אפשרויות ההקלטה בסיבוב שבא לקידום התקליט JAZZ? משהו פה לא ברור בהחלטה הזו.

לאנשים רבים, אלבום זה מהווה מוצר נוסטלגי. הם זוכרים כיצד הם קיבלו אותו כמתנה או חסכו מטבע למטבע כדי לרוץ לחנות התקליטים ולהביאו אליהם, במידה ומישהו לא רץ מהר יותר לחנות התקליטים וחטף את זה לפניהם. אם כך, הנוסטלגיים יוותרו על נחיתות הצליל לטובת הריגוש העילאי. אם נשכח מעניין הצליל לרגע, יש פה גם רגעים חשובים; אם זו הפתיחה הרוקית להפליא של WE WILL ROCK YOU – בגרסה שלא יצאה באף תקליט אז – או, אף חשוב יותר, הביצוע האקוסטי של LOVE OF MY LIFE כשבאמצעו שר הקהל לבדו. מרגע יציאת האלבום הזה, הקהל, בכל מקום בעולם, ידע, בכל הופעה, מתי בדיוק מגיע תורו לשיר לבדו בהופעה ולרגש את פרדי מרקיורי ואת בריאן מאי.

ובכן, זה היה בשנת 1969 כשמנהלו של בואי, קן פיט, דחק בו ליצור יצירה מיוחדת לסרט טלוויזיה שייקרא LOVE YOU TILL TUESDAY. בואי ניגש למשימה ובא עם שיר שכתב בהשפעת סרט מדובר מאד בו הוא צפה בקולנוע. זה היה “2001: אודיסיאה בחלל”.

ב-2 בפברואר 1969 הוקלטה הגרסה הראשונה של השיר, באולפני מורגן בלונדון. בואי שר פה יחד עם חברו הזמר-גיטריסט, ג’ון האצ’ינסון. נגני הליווי היו הבסיסט דייב קלייג, המתופף טאט מיגר והקלידן קולין ווד (שמיד לאחר מכן יהיה, למשך זמן קצרצר, חבר בלהקת אוריה היפ בתחילת דרכה).

ארבעה ימים לאחר מכן צילם בואי את הקליפ של השיר באולפני קלארנס. שם הוא גילם שני תפקידים; את האיש שנמצא ב”גראונד קונטרול” כשהוא שם לעיניו משקפיים עגולים בסגנון ג’ון לנון ואת איש החלל, מייג’ור טום, עם חליפה תואמת. הקליפ נראה היום זול למדי, כשלצד בואי נראות השחקנית סמנתה בונד ועוזרת ההפקה, סוזן מרסר. שנים לאחר מכן מכר קן פיט את המגפיים של בואי בקליפ במכירה פומבית למטרות צדקה.