עוד יום הולדת בלי ג'ון לנון

החיים קורים כשאתה עסוק בלתכנן דברים אחרים

בשנת 1969 “זכה” ג’ון לנון ליום הולדת מטלטל, כשיוקו הובהלה לבית החולים לצורך עירוי דם. היה חשש רב שהיא תפיל את העובר שלה ושל ג’ון. החשש התממש וארבעה ימים לאחר הגעתה לבית החולים היא הפילה. זו לא הפעם הראשונה שזה החשיך את עולמם של השניים. בשנה הקודמת סיכנה יוקו את בנם כשנכנסה ללחץ בעת מעצר סמים מתוקשר היטב. היא הובהלה לבית החולים ושכבה במיטה כשג’ון ישן על הרצפה לידה. תמונה של שניהם בחדר ההוא, ברגעים כה מורטי עצבים, התנוססה בהמשך בעטיפת התקליט השני שלהם, “חיים עם האריות”. דפיקות הלב האחרונות של העובר הוקלטו על ידי ג’ון ונכללו בהמשך, כזיכרון מצמרר, בחריצי אותו תקליט.
בשנת 1970 שהה ג’ון בביתו כשהגיעו אליו אביו, אלפרד לנון, ואשתו פאולין. הציפיה ליהנות ביום הולדתו ה-30 של בנו הפכה לעוגמת נפש מרירה ומבהילה עבור האב, שנעלם שנים רבות מחייו של ג’ון. בביקור זה השתלח ג’ון באביו, באשתו ואף בבנם הקטן אותו הביאו עמם. ג’ון האשים את אלפרד בדברים איומים שעשה לו שגרמו לו פגיעה נפשית. קולו היה מאיים וצורח. אלפרד נמלט המום ופגוע מהאחוזה וזו הפעם האחרונה בהחלט בה השניים התראו. הקשר חודש, שנים לאחר מכן, רק בצורת מברקים. באותו יום של עוגמת נפש קיבל לנון מתנה מג’ורג’ האריסון בצורת הקלטה ששמה “זה יום ההולדת של ג’וני”. בהמשך אותה שנה יצאה ההקלטה גם באלבומו המורחב (עם שלושה תקליטים) של האריסון בשם “כל הדברים בני חלוף”. האריסון יחטוף במהרה תביעה על הקלטה זו בתקליט, כי היא דומה מדי לשיר האירוויזיון עם קליף ריצ’רד, “איחולים”, משנת 1968. זו לא הפעם האחרונה בה יואשם האריסון בגניבת מוסיקה לתקליט הזה שלו.
בשנת 1971 חגג לנון עם אשתו שפתחה למחרת יום הולדתו תערוכת אמנות. למרות שביום הולדתו הם ערכו מסיבת עיתונאים שמחה לרגל האירוע, מבקרי האמנות בניו יורק השחיזו את הסכינים. בידיעה שהיא תעבור תקופה סוערת עם אותם מבקרים שקשה לרצות אותם, ג’ון ויוקו שכרו מטוס לשאת 65 מבקרים, עיתונאים וחברי חוג האוונגרד מניו יורק לתצוגה מקדימה של התערוכה. ג’ון תרם יצירה משלו לתערוכה, עם שקית ניילון ורודה לה הוא קרה, שלפוחית השתן של נפוליאון. בהמשך הערב נערכה חגיגת יום הולדת בבית מלון. בין האורחים נצפו רינגו סטאר, מפיק התקליטים פיל ספקטור ועוד. פול מקרטני לא נראה בשטח. הוא וג’ון לא היו אז חברים.