היום, אנחנו יודעים שזאת גם הייתה הפעם האחרונה. כשמאזינים לה ספק שרה ספק מזמזמת על הבמה באווירת ג’אז אלתורית, עדיין מחפשת אחר דרכים לשחק עם גרסאות המקור של השירים, כל מה שנשאר הוא הכשרון הגולמי ביותר שלה – הקול הייחודי, האישיות הממגנטת והטקסטים האינטימיים והמיוחדים שלה. כל אלו מעלים בכל רגע מהתקליט את השאלה חסרת המענה – מה היה קורה אם היא הייתה מצליחה לשרוד ולהמשיך להתפתח כאמנית. 

15 שנים לאחר ההופעה הזאת והתקליט שהיא קידמה, זה מדהים לראות שהמורשת של ויינהאוס ממשיכה להתפתח ולשנות את פניה. מיד לאחר מותה ב־2011, אלו היו כוכבות סול בריטיות כמו אדל שכבשו את המצעדים עם אותו קול ג’אזי ייחודי ושירים שוברי לב. היום, האופן שבו האישיות של כוכבות ענק כמו בילי אייליש תופסת חלק משמעותי מהיצירה שלהן מזכיר את הדרך שבה ויינהאוס הפכה לאייקונית בזכות מראה ייחודי ושפה חסרת פילטרים ויומרות שאפשרו לה לבטל את המרחק בינה לבין המעריצים. תקליט ההופעה החדש מוכיח שעדיין רלוונטי להאזין לויינהאוס וללמוד מהסיפור שלה, גם ב־2022.